קרן חירום משפחתית: כמה לחסוך, איפה להחזיק את הכסף ואיך מתחילים
תקלה ברכב, פיטורים פתאומיים או טיפול שיניים יקר: קרן חירום היא רשת הביטחון של המשפחה. כך בונים אותה צעד אחר צעד.
כמעט כל משפחה בישראל מכירה את הרגע הזה: המכונית נתקעת בדיוק בשבוע של תשלום הארנונה, המקרר מפסיק לעבוד באמצע אוגוסט או שאחד מבני הזוג נשאר פתאום בלי עבודה. ברגעים כאלה ההבדל בין משבר זמני לבין סחרור של הלוואות ומינוס נמצא בדבר אחד פשוט יחסית: קרן חירום. מדובר בסכום כסף שנשמר בצד, נגיש ונזיל, ומיועד אך ורק להוצאות בלתי צפויות. במדריך הזה נסביר כמה כדאי לצבור, היכן כדאי להחזיק את הכסף ואיך מתחילים גם כשנראה שאין מאיפה לחסוך.
למה בכלל צריך קרן חירום
רוב משקי הבית בישראל מנהלים את התקציב החודשי על הקצה. ההכנסות נכנסות, ההוצאות יוצאות, ומה שנשאר בסוף החודש הוא לרוב סכום קטן או אפילו מינוס. במצב כזה כל הוצאה חריגה הופכת מיד לחוב: משיכת יתר בבנק, הלוואה מכרטיס האשראי או פריסת תשלומים שגוררת עמלות וריביות גבוהות. הריבית על מינוס בחשבון העו"ש היא מהיקרות שיש, ומי שנכנס אליה מתקשה לצאת.
קרן חירום שוברת את המעגל הזה. כשיש כרית כספית, הוצאה בלתי צפויה הופכת מבעיה לאי נוחות. במקום לקחת הלוואה, משתמשים בכסף שנחסך ואחר כך ממלאים את הקרן מחדש בהדרגה. מעבר לחיסכון בריביות, יש כאן גם רווח נפשי משמעותי: התחושה שיש גב כלכלי מפחיתה לחץ ומאפשרת לקבל החלטות שקולות יותר, למשל לא להיאחז בעבודה גרועה רק מפחד, או לא למכור השקעה ארוכת טווח בזמן לא נכון.
כמה כסף צריך לחסוך
הכלל המקובל בקרב יועצים פיננסיים הוא שקרן חירום צריכה לכסות בין שלושה לשישה חודשי הוצאות מחיה בסיסיות. שימו לב: מדובר בהוצאות ולא בהכנסות. כדי לחשב את הסכום, רשמו את כל ההוצאות ההכרחיות של משק הבית בחודש רגיל: שכירות או משכנתא, חשבונות, מזון, תחבורה, ביטוחים, מסגרות לילדים ותשלומים קבועים אחרים. הוצאות פנאי, מסעדות וחופשות לא נכנסות לחישוב, כי בזמן משבר מוותרים עליהן.
הגודל המדויק תלוי במצב של כל משפחה. משפחה עם שתי הכנסות יציבות משכר יכולה להסתפק בשלושה חודשים. עצמאים, פרילנסרים, משפחות עם מפרנס יחיד או מי שעובדים בענף תנודתי כדאי שיכוונו לשישה חודשים ואף יותר. גם מצב הבריאות, גיל הרכב ומצב הדירה משפיעים: מי שגר בדירה ישנה או נוהג ברכב בן עשר שנים צריך לצפות ליותר תקלות.
איפה כדאי להחזיק את הכסף
העיקרון המנחה הוא נזילות וביטחון, לא תשואה. קרן חירום לא נועדה להרוויח, אלא להיות זמינה ברגע שצריך אותה, בלי קנסות ובלי סיכון לאבד ערך. לכן שוק המניות, למשל, אינו מקום מתאים לכסף הזה: בדיוק כשיש משבר כלכלי והשווקים יורדים, גם הסיכוי לאבד את העבודה עולה, ואז נאלצים למכור בהפסד.
האפשרויות הנפוצות בישראל כוללות כמה אפיקים מוכרים:
- פיקדון בנקאי קצר טווח או פיקדון עם נקודות יציאה תכופות, שמאפשר משיכה בלי לאבד את כל הריבית.
- קרן כספית, שמשקיעה באפיקים סולידיים וקצרים ומאפשרת פדיון תוך יום עסקים בדרך כלל.
- חשבון חיסכון נפרד בבנק, שאינו מחובר לכרטיס האשראי ולא נגיש בקלות לקניות יומיומיות.
כדאי להפריד פיזית בין קרן החירום לבין חשבון העו"ש השוטף. כשהכסף יושב באותו חשבון, קל מדי לגלוש אליו בלי לשים לב. הפרדה יוצרת חסם פסיכולוגי בריא ומבהירה שמדובר בכסף עם ייעוד מוגדר.
איך מתחילים כשאין מאיפה לחסוך
המשפט "אין לי מאיפה לחסוך" הוא כנראה הנפוץ ביותר בשיחות על כסף, ולעתים קרובות הוא נכון רק בחלקו. הצעד הראשון הוא מיפוי: לעבור על דפי החשבון וכרטיסי האשראי של שלושת החודשים האחרונים ולסמן כל הוצאה. רוב האנשים מגלים מינויים שהם כבר לא משתמשים בהם, ביטוחים כפולים, חבילות סלולר יקרות מדי ועמלות בנק שאפשר לבטל במשא ומתן פשוט.
הצעד השני הוא אוטומציה. במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, הגדירו הוראת קבע שמעבירה סכום קבוע לחשבון החיסכון מיד אחרי שהמשכורת נכנסת. גם מאתיים או שלוש מאות שקלים בחודש הם התחלה. אחרי שנה יצטברו כמה אלפי שקלים, וזה כבר מספיק כדי לספוג תקלה ברכב בלי להיכנס למינוס. כספים חד פעמיים, כמו החזר מס, מענק או בונוס, הם הזדמנות מצוינת להאיץ את הבנייה.
מתי מותר להשתמש בקרן ומתי לא
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לקרן החירום כאל חיסכון כללי. חופשה משפחתית, טלפון חדש או מבצע בחנות רהיטים אינם מקרי חירום, גם אם הם מרגישים דחופים. כדאי להגדיר מראש, רצוי יחד עם בן או בת הזוג, מה נחשב חירום: אובדן הכנסה, הוצאה רפואית לא צפויה, תיקון חיוני ברכב או בבית, או הוצאה משפטית דחופה.
לצד הקרן מומלץ לבנות גם חיסכונות ייעודיים להוצאות שאמנם לא מגיעות כל חודש אבל בהחלט צפויות: ביטוח רכב שנתי, טסט, חגים, קייטנות וחופשות. כשההוצאות האלה ממומנות מחיסכון ייעודי, קרן החירום נשארת שלמה למה שהיא נועדה לו. ואחרי כל שימוש בקרן, המשימה הראשונה היא למלא אותה מחדש לפני שחוזרים לחסוך למטרות אחרות.
קרן חירום כחלק מתוכנית רחבה
קרן חירום היא הבסיס של כל תוכנית פיננסית משפחתית, אבל היא לא התוכנית כולה. אחרי שהקרן מגיעה לגודל הרצוי, אפשר להתחיל לחשוב על חיסכון לטווח בינוני, על סגירת הלוואות יקרות ועל השקעה לטווח ארוך. מי שמרגיש שהתמונה מורכבת, למשל בגלל חובות קיימים או הכנסה לא יציבה, יכול להיעזר ביועץ פיננסי בלתי תלוי או בתוכניות ליווי כלכלי למשפחות, שיעזרו לבנות סדר עדיפויות מותאם.
לסיכום, קרן חירום אינה מותרות של משפחות אמידות אלא כלי בסיסי שמגן על כל משק בית. מחשבים כמה חודשי הוצאות צריך, בוחרים מקום נזיל ובטוח, מגדירים הפקדה אוטומטית ושומרים על משמעת. התהליך לוקח זמן, אבל כל שקל שנכנס לקרן הוא שקל שלא ייצא בעתיד על ריבית של מינוס, ושקט נפשי שקשה לתמחר.